לימודי מוזיקה אלקטרונית הם כיום מענה מקצועי ותכליתי לא רק ליוצרי טראנס ודאנס או מי שרוצים לשמש כמפיקים מוזיקליים, אלא בעצם גם לכל יוצר המעוניין לקדם את היצירה שלו, ולהפחית את התלות בגורמים מסחריים ובתעשיית המוזיקה הגוססת והעושקת.
כל המודל הכלכלי עליו נשענה תעשיית המוסיקה התערער ונשחק קשות עם עליית האינטרנט בכלל, ורשתות שיתוף הקבצים בפרט. חנויות המוזיקה, אשר היו הזרוע השיווקית העיקרית של התעשייה, נעלמות והולכות, ומחירי האלבומים שעדיין נמכרת ירדו משמעותית, ומנגנוני ההורדה בתשלום בארץ אינם תופסים תאוצה. למעשה, עבור רוב האמנים כיום הפכו ההקלטות בעיקר לכלי למינוף ההופעות, שנהיו מבוקשות ויקרות מבעבר, והן כעת אלו המחוללות את ההכנסה העיקרית לאמן.
בעקבות ירידת התשואה ממכירות המוסיקה, פחתה משמעותית גם הנכונות להשקיע בהקלטות את סכומי הכסף הגדולים שהיו פעם מקובלים בענף. אולפני ענק המצויידים בציוד משוכלל ויוקרתי נזנחים, ואלו שנותרים מאכלסים רק אמני צמרת בודדים, אשר עדיין מסוגלים להצדיק את ההשקעה בעלויות ההקלטה בהם.
מה אם כן אמור כיום לעשות אמן, בעיקר אמן חדש, אשר עומד מול הדלתות הנעולות של חברות ההקלטות? התשובה היא כמובן הפקה ביתית. אם פעם היתה זו שמורה להקלטות דמו או ללהקות אינדי נואשות במיוחד, הרי היום התוצרים המופקים באולפן הביתי נשמעים מקצועיים ואיכותיים באופן שנדרשת אוזן מקצוענית במיוחד כדי להבחין בהבדלים בינם לבין הפקות ענק מושקעות. ההבדלים היטשטשו עד כדי כך, שלעתים גם אמנים מהשורה הראשונה (דוגמה מפורסמת לכך היא הזמר פרינס) שכבר מכרו מיליונים סביב העולם, בוחרים לעבוד באולפן הביתי שלהם, בשלווה וללא לחץ מכל שעה יקרה שאינה מנוצלת עד תומה, להפיק בו את עיקר ההקלטות, ורק לבסוף להשלים באולפן חלקים המחייבים זאת בעיני המפיק והאמן.
בדיעבד, התמורות שחלו בשוק ההקלטות תרמו לדמוקרטיזציה של ההיצע; הפצת וקידום מוסיקה חדשה אינה מחייבת עוד חברת הקלטות ממוסדת או אפילו עצמאית המאפשרת השקעה כספית כבדה, אלא די גם בכלים ומאמצים מקצועיים אותם ניתן ליישם לבד, לרוב אפילו מהבית.
למי זה מתאים
כמו באומנות הצילום, אשר המחשב פותח את תוצריה לכל שינוי שמבקש האמן, כך גם הסאונד מקבל על המחשב תצורה דיגיטלית, המאפשרת עריכה חופשית וכל מניפולציה כמעט שירצה היוצר. כך באמצעות התוכנות הדיגיטליות הייעודיות ניתן להפיק הקלטות בשלות להפצה מסחרית.
לימודי מוזיקה אלקטרונית מגישים למוסיקאים מערך של כלי עבודה אשר יאפשרו להם לתעל את יצירתם באמצעות ציוד ביתי, וישחרר אותם מהמגבלות הטכניות, היצירתיות והמסחריות המאלצות את קידום יצירתם לכלים ולתבניות המסורתיות של שוק המוזיקה.
ראוי לציין בהזדמנות זו כי אין המדובר בדרך כלל בלימודי מוזיקה גרידא; כדי ללמוד תחום זה נדרש ניסיון קודם ויסודות מוסיקליים מבוססים. המועמדים נדרשים לרוב למספר מבחנים מקצועיים, וגם לראיון אישי. המבחנים כוללים יכולת מוזיקלית כמו נגינה, שמיעה וקצב, היכרות עם מחשבים ובקיאות בסיסית באנגלית.
נושאי ההכשרה
התכנים בלימודי מוזיקה אלקטרונית משתנים ממסלול למסלול ונקבעים בהתאם לכישורים אותם מבקשים לקדם. חטיבת הלימוד העיקרית כוללת בדרך כלל את המערכות הדיגיטליות ותוכנות ייעודיות, אשר ביניהן ניתן למנות את קיובייס, פרו-טולס,
Reason, Traktor
ואבלטון, ולצידם הכרת האולפן הממוחשב, כלי העבודה בו, כלים להקלטה והפקה מוסיקלית כמו מיקרופונים, אקוסטיקה, דגימה, סימפול, מסננים, מעטפות, עיבוד, סינתזה מוסיקלית, אפקטים, מניפולציות סאונד, רמיקסים ומעברים.
במידה ומדובר במסלול מקיף יותר, כוללים הלימודים גם נושאים מוסיקליים כלליים כמו מיומנות נגינה במקלדת שהיא כמובן הכלי העיקרי במוסיקה אלקטרונית, ולימודי תיאוריה מוזיקלית, הרמוניות, תורת הצליל והלחנה. במסגרת כזו יילמדו גם יסודות ההפקה על פי ז'אנר, זכויות יוצרים, היכרות עם תעשיית המוסיקה, שיווק, מיתוג וקידום מכירות בתחום.