המזון שאנו קונים כיום ברשתות נשמר לאורך זמן, תאריכי התפוגה רחוקים, נדיר שמזונות ותרופות מתקלקלים. רבות מכך אנו חבים למדע הביוטכנולוגיה.
הביוטכנולוגיה משמשת לניצול תהליכי החיים לצורכי מחקר, ייצור ופיתוח בתעשיות ביולוגיות ברפואה, קוסמטיקה וחקלאות תוך שימוש ברקמות, מיקרואורגניזמים וגנים, אנזימים, חלבונים והורמונים לשירות האדם ושיפור חייו. מדע זה משמש לפיתוח תרופות למחלות חשוכות מרפא, לפתרונות לזיהום סביבתי, להשבחת יבולים בחקלאות ולפיתוח מזון וכימיקלים.
ביוטכנולוגיה אשר נעזרת במיקרואורגניזמים טבעיים אשר לא עברו הליך הנדסה גנטית משמשת את האדם כבר אלפי שנים, למשל שימוש בשמרים ליצירת בצק. הקדמה הטכנולוגית מאפשרת פריצת דרך מדעית. כיום ניתן לחקות במעבדה את התהליכים המתרחשים ביצורים חיים, לגדל תרביות רקמה ותאים ולערוך בהם שינויים רצויים.
השימוש המורכב והמניפולטיבי בתהליכים ביולוגיים אלו הוא ההנדסה הגנטית. בדרך זו נשבר מחסום המינים, וניתן להעביר גנים בין מיני אורגניזמים הרחוקים זה מזה; פעולה המתאפשרת הודות לעובדה שמנגנון התעתוק והקודים הגנטיים הם אוניברסליים. למעשה, כל עוד אזור בקרה של גן מהונדס תואם לחלבוני הבקרה של גן אחר, ניתן לחבר אזור בקרה של אחד מהם לאזור מבני של אחר, ולייצר גן מתפקד ושונה בתכונותיו.
המפתחות המדעיים שמציעה לנו כיום הטכנולוגיה, פותחים דלת למחוזות חדשים ומבטיחים, פתח לעתיד טוב יותר, אך גם מורכב יותר, שטומן בחובו לא רק הבטחות גדולות, אלא גם סיכונים, שלעתים אנו עדיין מתקשים לעמוד על טיבם. זהו מפתח להאכלת אוכלוסיית העולם הגדלה במהירות, בשעה שהשטחים החקלאיים נותרים בהיקף קבוע ונתון. אך במידה רבה, זהו גם שינוי סדרי בראשית; התערבות אנושית בתהליכים טבעיים אשר מתקיימים ומתאזנים בעצמם באופן הדרגתי במשך מיליוני שנים. יכולת זו יכולה למשל לשמש ליצירת צמחים בעלי יבולים גדולים וטעימים יותר, אשר ניתנים לגידול בתנאים קשים יותר, עמידים גנטית למזיקים שונים, ולחסוך בהתערבות כימית וריסוסים רעילים. אלא שצדו השני של המטבע עלול להיות צמח אשר עמיד מדי בסביבתו החדשה, כך שיקשה להיפטר ממנו במידת הצורך, והוא עלול להשתלט עליה, להכחיד למעשה את המינים שהתפתחו בה היסטורית, ובכך גם להקטין את הגיוון הביולוגי. כמו כן, הגנים המהונדסים נטמעים בחזרה בטבע כאשר יבולי אותו צמח או אורגניזם מהונדס נצרכים על ידי האדם או חיות אחרות, ואת השפעת תהליכים אלו קשה עדיין לאמוד או לחזות. מסיבה זאת ועוד, הביוטכנולוגיה היא תחום בו משמשים שיקולים כלכליים ומעשיים לצד שיקולים חברתיים, ביולוגיים וערכיים. כך או כך, על דבר אחד קשה לערער, והוא היות הביוטכנולוגיה מפתח מדעי עצום בחשיבותו, אשר מעניק לאדם פתרונות ודילמות שרק יגדלו בעתיד הנראה לעין.
מדע זה נחלק למספר ענפים: ביוקטליזה הוא שימוש באנזימים, תהליכי תסיסה לייצור מזון ותרופות, הנדסה גנטית לפיתוח ולשיפור מוצרים ותהליכי ייצור, אימונו דיאגנוסטיקה היא שימוש בנוגדנים לריפוי, תרביות תאים ליצירת תרופות, ביוטכנולוגיה סביבתית לפתרון בעיות בזיהום ולצמצומן. זהו תחום המקנה לבוגריו כלים להתמודדות עם המאה ה-21 ומקצוע יוקרתי ומבוקש.
קורסי יסוד הנלמדים בדרך כלל בשנה הראשונה הם במתמטיקה, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה. לימודי מקצועות הליבה הרווחים בשנה השנייה יהיו בביוכימיה, גנטיקה, מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה, צמחים וגידולם, ללומדים בדגש על חקלאות נושאים נוספים בצמחייה.
בשנת הלימודים השלישית וירולוגיה, נוגדנים, ביולוגיה רפואית, ביואינפורמטיקה, גידולי חקלאות. תחום זה משתלב בלימודי מדעים וניתן ללמדו כקורס הרחבה במסגרת זו. בחלק מהמכללות ניתן לשלב ביוטכנולוגיה בלימודי הנדסת מזון. שילובים מקובלים נוספים הם עם מדעי הצמח, מדעי הרפואה, מדעי החיים, ביולוגיה, הנדסת סביבה.
הלימודים נמשכים בין 3 ל- 4 שנים, וההבוגרים משתלבים בתעסוקה בהנדסת מזון, בחברות ביוטכנולוגיה, בתי חולים, מחקר, חקלאות, התפלת מים, גנטיקה, תעשיית התרופות והמזון.