מעניין לחשוב אם היו אלה 3500 שכירים חדשים מדי חודש אשר מאבדים את עבודתם, האם המדינה היתה שותקת? ניחא שותקת; האם היתה אז המדינה ממשיכה לעסוק בטפל ולא בעיקר? מוסיפה עוד ועוד הצעות חוק אשר מעמיסות על המעסיקים עוד ועוד עלויות ורגולציה?
הסיבות לכמות העסקים שנסגרים הן מגוונות, אך נחלקות באופן כללי לשני יסודות; המכנה המשותף הראשון הוא חוסר ידע עסקי מתקדם, כזה המאפשר התחדשות וניהול משימות בחלוקת קשב כל כך תובענית. בעל עסק נדרש להבנה ברמות גבוהות ביותר בשיווק, ניהול פיננסי, בנקאות, גיוס כוח אדם והכשרתו, מכירות, בקיאות בקידום אתרים, במדיה, ביצירתיות, במבנה והתנהלות השוק, בניהול השירות ותמיכה טכנית, חשבונאות, חוק ודיני עבודה, ובעיקר ביחסי אנוש. נדרשת ממנו סבלנות אין קץ ויכולת ריצה למרחקים ארוכים, כי הרי אין עסק שנקלע בתקופות שונות למצבים מותחים וקשים, אשר בהם נדרש אורך רוח ויכולת ניהול משברים. קשה עד בלתי אפשרי להיות אדם כזה, אחד שמצליח לנהל כל זאת ביד רמה 24 שעות ביממה.
המכנה המשותף המאפיין את הסיבה השנייה למצב העגום אליו נקלענו, בו 43,000 עסקים נסגרים בשנה, הוא המצב המיקרו והמאקרו מדיני. ישראל מדורגת במקום ה-52 בעולם במורכבות ובקושי של פתיחת עסקים; לשם השוואה - לפנינו מדורגת אפגניסטן. הרישוי והביורוקרטיה בארץ הן מהגבוהות בעולם, דבר הגורם לאלפי בתי עסק לפעול ללא רישיון כחוק.
בנוסף, ניתן לזהות גם בעלי עסקים שעשו לכאורה הכל נכון ובאופן מדויק, בנו מותג חזק במשך שנים, אך איתרע מזלם לעשות זאת למשל בבניין בו הוחלט לערוך שיפוץ ארוך טווח, או בתוואי הרכבת הקלה בתל אביב או בירושלים. כמוהם גם בעל עסק אשר השקיע את כל חסכונותיו במרכז מסחרי או קניון כושלים, או שחלילה באותו אזור חלה הידרדרות ביטחונית אשר משתקת את הפעילות הכלכלית.
על כל אלה יש להוסיף את המציאות האנטי-עסקית מצד הבנקים, אשר חומלים בנדיבותם על בעלי הון כושלים הרבה יותר מאשר על עסק קטן, לו חסרים היכולת והמשאבים להתייצב מול מערך משפטי יקר ונוקשה של מערכת בנקאית.
אפילו כנסת ישראל פועלת במציאות לא מובנת, אשר בה נראה כי נמצאה פרה חולבת לחקיקה פופוליסטית; בכל שבוע עולות לשולחן הכנסת בממוצע שתי הצעות חוק חדשות המבקשות מבעלי עסקי לשאת בעוד נטל בירוקרטי כזה או אחר, והנה לנו מתכון מובטח לכישלון.
לאור כל זאת ומעט הפתרונות שבעלי העסקים יכולים להסתייע בהם, המחלצים האמתיים הם לרוב היועצים העסקיים, אשר משמשים עד ייצוב המיזם כשותפים אסטרטגיים לשינוי המציאות העסקית.
יועץ מנוסה, בעל הכשרה מתאימה, אשר יודע לבצע ניתוח מקיף ולספק פתרונות מידיים, מקביל לרופא מומחה אשר מגיעים אליו בידיעה כי יידע בקלות לפתור בעיה מורכבת. אם נפנה לרופא אחר, אשר אין בידו את הידע המלא והמתקדם ביותר, הדבר עלול דווקא להחמיר את המצב ולהתמהמהות בעוד ועוד בדיקות מיותרות, אשר מבזבזות זמן וכסף רב לרופא, למערכת הבריאות, לביטוח, ובעיקר לחולה עצמו, שיהיה כמובן מי שישלם את מחיר הטעות בסופו של עניין.
אם כן, חשיבות הייעוץ העסקי במציאות הכלכלית בארץ היא לא פחות מקריטית. היכולות המקצועיות הגלומות ביועץ מיומן יכולות להיות ההבדל בין חיים או מוות של מהלך יזמות. הביקוש לשירותי אנשי המקצוע בתחום עולה מדי שנה, והמשק נזקק ליועצים מוסמכים נוספים.
כיום מוצעות לא מעט הכשרות מקצועיות להסבת בכירים לייעוץ העסקי. בבחינת אפשרויות ההכשרה למקצוע מומלץ לבדוק מספר יסודות עיקריים:
א. המותג תחתיו מנוהלת ההכשרה – האם התחייב להשמה למצטיינים? גורם אשר מכשיר יועצים וגם מתחייב לקליטה תעסוקתית עדיף כמובן על כל בית ספר שמציע רק הכשרה מקצועית, והאינטרס שלו הוא רק למלא כיתות.
במקרה זה תהיה לרוב הרמה נמוכה משמעותית לעומת מקום המעוניין לקלוט את בוגריו המצטיינים.
ב. יש לבחון האם המותג מפעיל יועצים באופן מסודר, תחת ניהול ומערך חפיפה נאות.
ג. האם המותג פועל בשיתוף פעולה עם גופים נחשבים במגזר העסקי, מייצג בעלי עסקים ונמצא בקשרים קבועים עמם, עם מערכת הבנקאות, ועם גורמים נוספים בתחום.
ד. האם יש הכרה אקדמית להכשרה או הכרה מטעם גוף ממשלתי.
ה. האם הגוף פועל מול מכרזים ממשלתיים ופרויקטים שונים, כאלו המאפשרים ליועץ מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה בהמשך.
ו. האם המוסד מנוסה, הפעיל מספר רב של מחזורים בהכשרה זו, ומצויד באנשי מקצוע וידע מעמיקים, אשר גם מקיפים אסכולות ותחומי השכלה מגוונים מספיק, הנדרשים להכשרה זו שנחשבת למורכבת מאוד לאור ריבוי התכנים בה.
ז. מה ערך התעודה אותה מקבל היועץ? האם היא מוכרת בעיני גופים מסודרים ונחשבים במגזר העסקי?
יש לזכור כי היועץ העסקי מחויב לידע עצום במגוון רחב של תחומים. כפי שנאמר, כיום יזם בעולם הכלכלי בכלל, ובישראל בפרט, נדרש להבנה מדויקת ומקיפה מאוד בנושאים רבים; אך על היועץ להצטייד בידע מעמיק בהרבה יותר מהיזם עצמו.
