כלב, אוגר, אפרוח או חתול, זה באמת לא משנה. מספיק שהילד שלכם יצטרך לדאוג לחייו של יצור אחר, וכבר תזכו ללמד אותו שיעור באחריות, בסבלנות, במסירות ובהשקעה. הילד שרגיל שכל הזמן דואגים לו, נמצא בסיטואציה הפוכה ולומד מכך המון.
אתם מנסים להסביר להם כמה חשוב לשמור על הניקיון (ובדרך מאפרים על הדשא בחצר), אתם חוזרים שוב ושוב על המסר שצריך להגיע בזמן (תוך כדי ריצה לחוג ג'ודו כי הגעתם באיחור), אתם מדברים איתם על כך שאסור לצעוק (ועושים את זה בדציבלים שכל השכונה שומעת) ואתם לא מבינים למה הם לא מבינים.
אין ספק שהדבר היחיד שאנחנו באמת יכולים לעשות שישפיע על הילדים שלנו הוא פשוט לעשות את כל מה שאנחנו מטיפים אליו. לשמור על הניקיון האישי והסביבתי, להגיע בעצמנו בזמן למקומות, לא לצעוק, לנהוג באדיבות, להיות הוגנים וכן הלאה. דוגמה אישית היא המסר הטוב ביותר והחזק ביותר, וזה גם ההיגיון שעומד מאחורי טיפול בעזרת בעלי חיים.
העבודה עם בעל חיים מלמדת את הילד הרבה יותר מאשר איך לנקות את ארגז הצרכים, והרבה יותר מאשר איך להגיד דיו. הגעה להבנה זו יכולה גם לעשות את השידוך הנכון בין המטופל והמטרות שלו לבין בעל החיים המתאים לצורך זה.
טיפול זה יכול להתבצע
על ידי איש מקצוע במסגרת רכיבה טיפולית או מפגשי טיפול אלו ואחרים, אך גם בבית אפשר לעשות את העבודה על ידי שילוב של בעל חיים זה או אחר, וחלוקת האחריות לרווחתו על כל בני הבית או על ילד ספציפי.
כך לדוגמה אם הילד שלכם זקוק ללימוד בתחום שליטה בדחפים ודחיית סיפוקים, תוכלו לשדך בינו לבין ארנבונים שזקוקים לחודש המתנה לפני שנוגעים בהם אחרי המלטה. אם אתם רוצים להתמקד בפיתוח קשרים בין אישיים, תוכלו להביא הביתה אפרוח הדרוש לקשר יום יומי וחיבור חזק כדי לגדול ולהתפתח. הדאגה לשלומו של בעל חיים אחר, המסירות לטיפוח שלו, הסבלנות שנלמדת בצפייה בצמיחתו והאחריות לחייו יכולים ללמד כל אחד מאיתנו שיעור חשוב הן כמבוגרים והן כילדים.
להמשך קריאה: