הגישור הוא הליך מאוד מוכר ומקובל בעולם המערבי אשר הגיע לישראל רק בתחילת שנות ה-90 והשימוש בו הלך והתרחב עם השנים, אולי בשל העובדה שזהו הליך מהיר יותר ופשוט יותר מתביעה משפטית. זהו תחום שטרם הגיע אל מלוא מיצוי היכולת שלו בארץ ולכן הוא מציע אפשרויות רבות.
שיטת יישוב הסכסוכים בעולם נמצאת במגמת שינוי, שינוי אשר הגיע גם לישראל, וכיום, במקום לנהל משפטים ארוכים ויקרים שתוצאתם אינה ברורה, מעדיפים רבים לפנות אל הליך הגישור. הגישור מאפשר לבני אדם, חברות וארגונים לפתור בעיות באופן איכותי יותר, מהיר יותר וזול יותר. עם זאת, עדיין קיימים אנשים הרואים בגישור
בישראל סוג של "טרנד", אך נראה כי חוסר היעילות של מערכת המשפט יהפוך את הטרנד הזה למיינסטרים החדש.
הפריצה של הענף (שהתרחשה בתחילת המילניום) הביאה למודעות למושג החדש, אך גם הדביקה לו דימוי לא רציני ולא מקצועי, בשל המחשבה כי מדובר באופנה חולפת, והניסיון מלמד שסופה של כל אופנה הוא לגווע, אך מספר הגישורים המגיעים מבתי גדל בהתמדה, כשגם ההסדרה שהתרחשה בתחום, גורמת לכך שהגישור הופך ליותר ויותר שכיח כדרך ליישוב סכסוכים
.
הגישור פתוח לכולם וחלק ניכר מהמגשרים מגיעים ללימודים לצורך התפתחות אישית או כדרך ליצור לעצמם נישה שונה בתחום התמחותם. הגישור פופולארי במיוחד בקרב עורכי דין, כלכלנים, רואי חשבון ואנשי חינוך.
כניסת הגישור לחיינו אמנם לוותה בחשדנות מעטה אך כיום ההליך מוכר לרוב הציבור הישראלי ורבים מאוד מעדיפים מסלול זה על פני שיטות יישוב הסכסוכים המסורתיות למרות שגם לגישור יש את המגבלות שלו, כשלעתים נפתחים הליכי גישור אף מבלי לפנות אל בתי המשפט. הפנייה לגישור שכיחה במיוחד בתיקי משפחה בהם שני הצדדים מעוניינים להגיע להסדר הוגן בדרכי שלום, ומבלי להוציא סכומי עתק על עורכי דין, אך גם מנכ"לים לא נרתעים משימוש בהליך זה כאופציה ראשונה בשל הצורך לפתור את הסכסוכים במהירות.
אם בעבר חשבו כי מגשר חייב להיות עו"ד או שופט בדימוס, הרי שכיום הציבור מבין את המגבלות של שופט בדימוס שמגדיר עצמו כמגשר ולמעשה משמש כבורר, וכי אין הכרח שמגשר יהיה עו"ד. אנשים מבינים כי מה שמתבצע בבית הדין לעבודה ע"י נציגי ציבור הינו תהליך פישור ולא תהליך גישור
.
במקביל עבר התחום התמסדות וקיבל הכרה מצד המערכת המשפטית אשר מצידה יצאה לפרויקט מהו"ת המבוסס על דו"ח הוועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט", בראשות השופטת מיכל רובינשטיין. על פי תקנות מהו"ת תתקיים פגישת גישור בכל תביעה אזרחית שגובהה מעל 75 אלף ₪.
אם בעבר, מרבית המגשרים ראו בגישורים המופנים מבתי המשפט את מקור ההפניה המרכזי, הרי שכיום ניתן נתח הולך וגדל של הגישורים אינם מגיעים מבית המשפט, אם כי גישורי בתי המשפט הם עדיין הרוב המכריע של הגישורים. הגישור הפך לדרך מרכזית ביישוב סכסוכים בתחום הסביבתי, תכנון ובנייה, ספורט, קהילה והרשויות, ועוד. כך שקיימים מגשרים אשר מצאו לעצמם נישות התמחות.
משרדי עורכי הדין הגדולים זיהו גם הם את המגמה והקימו
מחלקות גישור על מנת שלא להפסיד נתח שוק כה גדול. דבר זה מעיד כי הגישור כאן על מנת להישאר.
אם ברצונכם להתמחות בתחום הגישור, הנכם מוזמנים לבחור ממגוון הקורסים המוצעים באתר ולעשות את הצעד הראשון לקראת קריירה מבטיחה.
להמשך קריאה: