דמיון הנו מיצג פנימי של חוויה שהתרחשה או של פנטזיה. זוהי הדרך שבה המוח מקודד, מאחסן ומבטא מידע. דמיון הינו החומר ממנו עשויים החלומות, החלומות בהקיץ, זיכרונות,תכנונים, תחזיות, תרחישים עתידיים ואפשרויות. זו הסיבה שבשלה דמיון מודרך הוא כלי מאוד חזק.
דמיון הינו שפת האמנות, הרגש והעצמי הפנימי, במובנו העמוק ביותר.הדמיון הינו חלון לעולמנו הפנימי והוא מספק לנו דרך להתבוננות על רעיונותינו, רגשותינו, פרשנויותינו, אך הוא הרבה יותר מחלון בלבד. הוא מהווה אמצעי לטרנספורמציה ולשחרור מסילופי המציאות, אשר באופן לא מודע מכוונים את חיינו ומשפיעים על בריאותנו.
כל שינוי מתחיל בדמיון
בלעדי הדמיון, לא הייתה מתאפשרת התפתחות אנושית כלשהי. התפתחות דורשת חשיבה על רעיונות חדשים, ועל אפשרויות שטרם קיימות במציאות. לא מדובר בהתפתחות טכנולוגית בלבד, שכן, בלעדי הדמיון לא הייתה מתאפשרת שום פעולה הנחוצה לקיומנו היומיומי הבסיסי ביותר, כגון גידול תבואה, בניית בניינים, פיתוח אמצעי לחימה, שינוע באמצעות כלי רכב וכדומה. בלעדיו בוודאי שלא היו באות לעולם אותן המצאות שכה מקלות על חיינו כמו מכונית, מטוס, טלוויזיה, טלפון או מחשב.
דמיון הינו זרם של מחשבות שניתן לראותן, לשמוע, להריח, לטעום ולחוש. שפת הדמיון הינה שפת החושים; השפה הבסיסית ביותר שיש לנו, כבני אדם. המוח מעבד את כל מה שאנחנו עושים באמצעות דימויים שאינם בהכרח רק תמונות חזותיות, אלא יכולים להיות גם קולות, טעמים, ריחות ותחושות. כאשר אנו נזכרים באירועים שהתרחשו בעבר, אנו נזכרים בהם באמצעות תמונות, מראות, צלילים, קולות, תחושות, רגשות וכדומה. ריח מסויים לדוגמא, יכול לעורר זיכרונות טובים או רעים. באופן דומה, כאשר אנו נקלעים למקום שבו חווינו תאונה קשה, הדבר עלול להציף אצלנו תמונות לא נעימים של התאונה ולעורר תגובה אינסטינקטיבית של לחימה או בריחה.
המושג "דמיון מודרך
" מתייחס למגוון רחב של טכניקות, הכוללות הדמיה וסוגסטיות ישירות המשתמשות בדמיון, מטאפורות וסיפורים, חקר פנטזיות, משחקים, פרוש חלומות, ציור ודמיון אקטיבי, שבו מרכיבים מהלא מודע מוזמנים להופיע כדימויים אשר המודע יכול לתקשר איתם. דמיון מודרך מתרחש בחלק הימני והראשי של המוח, שהינו הצד היצירתי והרגשי. זהו החלק האינטואיטיבי שבו מעובדים הדימויים, שהם לב הדמיון המודרך.
השימוש בחלק הימני של המוח, מאפשר ראייה של "התמונה הגדולה" וסינתזה של רעיונות
לצורך יצירת משהו חדש ושונה. כך אנו יכולים למצוא פתרונות לבעיות, שהחשיבה הלוגית אינה מצליחה לפתור. כשאנו יוצרים מטאפורה, היא מבטאת למעשה אוסף של רעיונות, אמונות ותפישות. המטאפורות הופכות מושגים מופשטים לחומרים חזותיים ושמיעתיים, שניתן להקרינם בדמיון ולהשתמש בהם ליצירת שינויים. זוהי שפתו של הלא מודע.
הדמיון המודרך עובד על העיקרון לפיו הרעיון לכשעצמו מפעיל חוויה חושית. כאשר אנו צופים בסרט מתח, רמת האדרנלין עולה ודופק הלב מואץ. כלומר חלים שינויים בפיזיולוגיה רק בתגובה לצפייה בסרט, מכיוון שבתת מודע אנו קולטים את משמעות החוויה שלו.
כך קורה גם כאשר אנו קוראים תיאורים מסוימים בספר או שומעים צלילים מסוימים. דמיון מודרך אפקטיבי, מהווה אמצעי עוצמתי המסייע לכל אחד להתחבר ברמה העמוקה ביותר למה שנכון עבורו במישור הקוגניטיבי, הרגשי והגופני. בתחום הריפוי, הדמיון המודרך הינו בעל ערך מיוחד בשל השפעתו הישירה על הפיזיולוגיה. בזכות כוחו לגרום לשינויים פיזיולוגיים בגוף, הוא משמש למטרות ריפוי ושליטה בכאב.
כוח המחשבה להשפיע על הגוף מדהים בעוצמתו; הדמיון יכול להקל על כאב, להאיץ תהליכי החלמה ולעזור לגוף להתמודד עם קשת רחבה של סימפטומים ומחלות. באמצעותו ניתן לעורר שינויים בפונקציות גופניות רבות, שבד"כ אינן נגישות להשפעה מודעת רגילה.
בעוד שמערכת העצבים המרכזית שולטת בתנועות הרצוניות, מערכת העצבים האוטונומית שולטת בכל הפונקציות הגופניות האוטומטיות שפועלות באופן נורמאלי ללא פיקוח מודע. המערכת האוטונומית אינה מגיבה למחשבות או להוראות מילוליות רגילות כמו: "התחל לרייר", אך היא מגיבה באופן נפלא לדמיון.
אם המוח שלך עמוס במחשבות על סכנה, מערכת העצבים שלך תכין אותך להתמודדות עם הסכנה באמצעות תגובת לחץ, ורמה גבוהה של עוררות ומתח. אם במקום זה, אתה מדמיין סצנות רגועות ושלוות, מערכת העצבים שולחת "אותות הרגעה" והגוף נרגע. דמיון על סוגיו השונים, יכול להשפיע על קצב פעימות הלב, לחץ הדם, צורת הנשימה, זרימת הדם, הטמפרטורה, צריכת החמצן, גלי המוח, פעילות המעיים, העוררות המינית, רמות ההורמונים והניורוטרנסמיטורים בדם ותפקוד המערכת החיסונית.
אך פוטנציאל הריפוי של הדמיון מגיע הרבה מעבר להשפעותיו על הפיזיולוגיה. החלמה ממחלות רציניות או כרוניות, דורשת הרבה מעבר לטכניקות פשוטות של שימוש בדמיון. היא מצריכה שינוי בסגנון החיים, בעמדות ובגישות, במערכות היחסים ובמצב הרגשי.
הדמיון יכול להוות כלי אפקטיבי המסייע לאדם לראות את השינויים הנדרשים וכיצד לחולל אותם. הוא השפה המקשרת בין הגוף לנפש, הוא יכול לעזור להבין את הצרכים המיוצגים ע"י המחלה ולפתח דרכים בריאות כדי לענות על הצרכים הללו. סימפטומים ומחלות מצביעים על חוסר איזון כלשהו, ועל כך שצרכים מסוימים זקוקים להתייחסות. דמיון יכול לסייע להבין את המסרים הללו ולהגיב אליהם בדרך בריאה יותר.
להמשך קריאה: