עיצוב גרפי הוא מקצוע המעניק הזדמנות לאנשים אמנותיים לשלב בין האמנות לבין מקצוע מכניס, בין רוח לחומר, בין יין ליאנג. בעולם בו רוב בני האדם נשחקים עד דק לצורך פרנסה, האפשרות להתפרנס ממה שאוהבים היא נדירה.
עיצוב גרפי זה לא מקצוע, אלא אמנות, את המשפט הזה אמרה לנו המרצה הראשונה בשנת הלימודים הראשונה שלנו במסגרת קורסי גרפיקה. ישבנו מולה, אולם מלא בגרפיקאים לעתיד ותלינו בה עיניים גדולות של עגלים המחפשים לינוק. מה שלא הבנו אז זה שהמשפט הזה נאמר באותה מידה של התמרמרות ושל גאווה.
המכנה המשותף לכולנו באותו אולם היה שבחרנו ללמודקורסי גרפיקה
ושבחרנו לעשות זאת באותה השנה. מכאן הצמחנו רק הבדלים: הייתה אחת שלמדה כבר תואר ראשון במתמטיקה ואז החליטה שהיא לא רוצה להסתכל על מספרים כל היום
;
היה אחד שלא הייתה לו תעודת בגרות אבל היה לו תיק עבודות מדהים ששכנע את ודעת החריגים של המכללה שהוא סטודנט שכדאי להשקיע בו
;
היה זוג נשוי בני עשרים ושבע (שאז חשבנו שהם נורא מבוגרים) שהקימו מזמן כבר עסק לצילום חתונות והם רצו ללמוד עיצוב גרפי כדי להרחיב את השירותים שלהם
;
והיו צעירים רבים כמוני, שסיימו צבא, שטיילו, שהתאהבו בצילום ושרק רצו לדעת מה עוד הם יכולים להפיק מן התמונות באמצעות עיצוב גרפי.
השנה התחילה הכי חזק שאפשר ומשם העצמה רק התגברה. בכל קורס קיבלנו שיעורי בית ופעמים רבות לא הבנו את הקשר בינם לבין לימודי עיצוב גרפי, כל מרצה נתן לנו להרגיש שהוא מתת האל למקצוע ושעלינו ללכת בדרכיו (וכך עשינו עד שהגורו הבא נכנס לשיעור, 5 דקות אחרי שהראשון יצא) ומצאנו את עצמנו שקועים עד המותניים בניירות שעליהם קשקשנו, שרטטנו, שרבטנו וניסינו ליצור עולם יש מאין.
חלפו להם כמה חודשים ואט אט התחלנו להבין איפה אנחנו נמצאים. פתאום התרגולים האין סופיים על צורות חדשות של אותיות, התחילו להתחבר לנו עם תמונות שהורדנו מהאינטרנט, והיה נדמה לנו שהלימודים מתחילים לתפוס כיוון.
עד שהבנו את השפה ואת הדרך שבה מתנהל הדיאלוג בכל מה שקשור לתחוםעיצוב גרפי
, חלפה לה השנה הראשונה ועבודות הגמר שלנו נתלו במסדרונות בית הספר, רק כדי לעבור קטילה חריפה על ידי תלמידי השנים המתקדמות. לא נעלבנו, זאת דרכו של עולם ושנה הבאה יהיה זה תורנו לקטול.
השנה השנייה התחיל בסימון מחשבים ונשארה כזאת: למדנו תוכנות גרפיות המשמשות לעיצוב תמונות, לעיצוב טקסטים, להעתקת אלמנטים, לפתיחת קבצי תמונה שונים (יש עוד תוכנות מלבדפוטושופ
) והרחבנו את ארגז הפקודות שלנו, שעד היום עמד על שמור, העתק והדבק.
היו שאהבו את הקורסים האלו כי מאז ומתמיד הייתה להם גישה למחשבים, אותה סטודנטית בודדה מעולם המתמטיקה הרגישה שהיא מתרסקת ושלא בשביל זה היא פרשה מעולם של שדות ומספרים, ואני ישבתי על הגדר, מבינה את הצורך ולא רואה את הסוף.
ככה חלפו להם ארבע שנים של לימודי עיצוב גרפי ורק בסופם הבנו שכל יום שעבר הכין אותנו טוב יותר לעתיד המצפה לנו. אחד מהקורסים בשנה האחרונה הונחה על ידי ארט דירקטור במשרד פרסום שהסביר לנו על העבודה בעולם הפרסום, על הלחץ, המתח והקצב המהיר. בקורס אחר למדנו יזמות עסקית כדי שאם נרצה, יהיו לנו את הכלים להקים עסק עצמאי לגרפיקה ונתחיל לשווק את עצמנו ואת מה שיש לנו להציע.
קורסים אחרים התמקדו בתהליך הורדה לדפוס, בבניית מודלים, בהכנת פרזנטציה ללקוחות ובעיקר בהרבה מאוד תוכנות. למדנו אינדיזיין, למדנו פלאש, למדנו קצת אפטר אפקטס, למדנו ביצועים מתקדמים של פריהנד ופוטושופ (שבהן כבר שלטנו מהשנה השנייה ללימודים), למדנו סקצ' אפ ולא הפסקנו ללמוד.
היום כולם גרפיקאים באושר, חלקנו במשרדי פרסום, חלקנו עצמאיים, חלקנו עובדים ממשלתיים וכולנו לא מתחרטים לרגע על הבחירה שעשינו. כולנו, כולל המתמטיקאית לשעבר.
להמשך קריאה: