כשהיינו קטנים היינו נכנסים למכולת השכונתית ולוקחים ארטיק או מסטיק, שקית שוקו או לחמניית אצבע, מבקשים מהמוכר לרשום ויוצאים נטולי דאגות אל הרחוב. עם השנים בעל המכולת היה מבקש מאיתנו לחתום בעת הרכישה, ואנחנו שהרגשנו כמו גדולים, נהגנו לתרגל את החתימות גם בבית, מוסיפים סלסול או ניקוד מעניין מעל ומתחת לאותיות.
חלפו הדורות ובעל המכולת הוריש את העסק לבנו שלא ידע את יוסף (וגם אותנו לא ממש הכיר) והוא התחיל למחשב את הצרכנייה, לנהל את החשבונות בצורה מסודרת וכבר לא יכולנו לקנות בהקפה בלי שיהיה לנו כסף 'על החשבון' זמין אצלו לצרכים אלו.
השינוי המהותי שערך בעל המכולת דומה לשינוי שערכו בעלי עסקים רבים תוך שהם מתקדמים עם הטכנולוגיות ועם הזמן. אחד מהשינויים הגדולים ביותר הוא שילוב של גורמים מקצועיים בניהול העסק העצמאי. בעבר את החשבונות הייתה עורכת הדודה הטובה במספרים, את המכירות היה
מנהל הילד בוגר התיכון, את המחסן היה מרכז האב או בן הדוד ואת הניקיון הייתה מבצעת השכנה (ללא אפליה על רקע מגדר, כמובן).
שנות האלפיים וצמיחתה של הטכנולוגיה גרמו לכך שיותר לא ניתן לנהל עסק בצורה חובבנית וכיום רובם המכריע של העסקים מחזיקים בוגרי
קורס הנהלת חשבונות
, מנהלי שירות לקוחות, מנהלי מחסן בעלי הכשרה ואנשי מקצוע רבים נוספים.
התרומה של אותם בעלי מקצוע לעסק היא חשובה לאין שיעור. כך לדוגמה מנהלי חשבונות, שעברו קורס הנהלת חשבונות, מסייעים בבניית התזרים השוטף של העסק, בתיאום חשבונות, בחישוב עודפים, בעריכת דו"חות כספיים, בתשלומים, במיסוי וכן הלאה.
הם משתמשים בידע שצברו במהלך לימודי הנהלת חשבונות כדי לקדם את הבסיס הכלכלי של המקום שבו הם עובדים באמצעות תוכנות הנהלת חשבונות שהם למדו לנהל, הם יודעים לנהל רווח והפסד, להתריע מפני בעיות בגבייה ולנהל את הוצאות המשכורות באופן שוטף. בנוסף, מנהלי חשבונות שסיימו
קורס
הנהלת חשבונות מתקדם יכולים להשתלב בעסק בתפקידי ניהול לצד תפקידי הנהלת חשבונות, ובכך ליצור רמה גבוהה יותר של גבייה, ניהול חשבונות העסק אל מול הרשויות ואל מול הספקים ויסייעו לתפקוד תקין של הפעילות הכלכלית השוטפת.
למרות העובדה ששימוש בבעלי מקצוע מומחים בתחומים עולה יותר מאשר להסתייע בבני משפחה יודעים (או שאינם יודעים) קרוא וכתוב, הרי שזהו כסף שיוצא כדי להכניס והתרומה המתווספת לעסק גדולה מאשר ההוצאה הכלכלית ולכן עדיפה בהרבה על פני השיטה הישנה, משפחתית וחמה ככל שתהיה.
להמשך קריאה: