זאת אולי לא חשיבה מקובלת, לפחות לא בדרגים הנמוכים, אבל האמת היא שתפקיד פיקודי דומה במישורים רבים לתפקיד ניהולי; ושמפקדים דומים במישורים רבים לבעלי תואר ראשון במנהל עסקים שעוסקים בתחומי הניהול השונים.
הטענה הרווחת המפרידה בין השניים טוענת שעובדים בוחרים להיות במקום העבודה שלהם, בעוד חיילים לא בוחרים לשרת, אלא מחויבים. טענה אחרת שסוברת כי מפקד אינו בהכרח מנהל טמונה בעובדה שצה"ל אינו גוף רווחי
;
כלומר, בניגוד לאנשי עסקים, מפקדים אינם חייבים להראות שורת רווח בסוף חודש או בסוף שנה וראשים אינם נערפים על הפסד כלכלי.
למרות טענות אלו, וזאת גם הדעה הרווחת בנוגע למפקדים בדרגות בכירות בצבא, קיימים קווים מקבילים רבים בין דמותו של המפקד לדמותו של המנהל
;
בין דמותו של בוגר קורס מג"דים לבין זה של בוגר לימודים לתואר ראשון במנהל עסקים. הקו המקביל הראשון בין דמותו של מנהל לדמותו של מפקד טמונה בעובדה הבסיסית ביותר ששניהם בדרג שתחתיו משרתים אנשים אחרים. מנהל חנות קטנה מסדר משמרות לארבעה עובדים, מנהל סופר אחראי על כמאה עובדים, מנהל מפעל אחראי על מאות עובדים
;
באופן מקביל ניתן לומר שמש"ק אחראי על 5-4 חיילים, מפקד צוות אחראי על 20-15 חיילים, מפקד פלוגה על 70 חיילים ומפקד גדוד אחראי לשלומם של מאות חיילים.
קו מקביל נוסף בין מפקד לבין מנהל בוגר לימודיתואר ראשון במנהל עסקים
, הוא הצורך לעמוד ביעדים עם כוח האדם הקיים. מנהלים בכל דרג מחויבים לעמוד ביעדים מחלקתיים, בין ומדובר בכמות בדיקות תוכנה חודשיות, במספר פריטים נמכרים או במתן שירות לכך וכך פונים. מפקד, קרבי ושאינו קרבי, חייב לעמוד אף הוא ביעדים
;
במקרה שלו מדובר במספר דו"חות, יירוטים, מעצרים או אימונים מוצלחים. במסגרת קורס מג"דים אולי לומדים לערוך דו"ח או שניים, אך במסגרת לימודי מנהל עסקים מעמיקים בבניית סטטיסטיקות, כתיבת הספקים ויצירת יעדים גדולים וקטנים כאחד.
מתוך כך ניתן להסיק שהקו המקביל השלישי בין מפקד לבין מנהל הוא במה נמדדת ההצלחה שלו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, בין ומדובר בבוגריתואר ראשון
במנהל עסקים או במפקדים ברמה זו או אחרת, נמדדים על פי התוצאות וההצלחות שלהם ושל האנשים שתחת פיקודם. סליחה, ניהולם. מה שאומר שמנהל טוב אינו נמדד במספר הקורסים בלימודי תואר ראשון במנהל עסקים שאותם עבר בהצלחה, או בציון הממוצע שלו בלימודי תואר שני במנהל עסקים
;
מנהל טוב נמדד בסופו של יום בתוצאות של האנשים שאותם הוא מנהל.
מפקד טוב אינו נמדד במספר הלילות שלא הגיע לביתו או במספר ההשתלמויות המקצועיות שעבר או הסיכות שמעטרות את דש המדים שלו
;
מפקד טוב נמדד בהצלחת החיילים שלו ובתוצאות שהם מביאים מהשטח. יהיה השטח אשר יהיה.
מסתבר שגם בצה"ל התחילו להפנים את התפיסה הזאת ובהתאם לכך יותר ויותר יחידות עברו לסגנון ניהולי
;
ובהתאם יותר ויותר מפקדים בוחרים לימודים לתואר ראשון במנהל עסקים במסגרת תוכניות השירות שלהם. מה שזה אומר זה שבמקרים רבים נגד המטבח אינו בוחר מה שהוא רוצה להניח על שולחן החיילים בצורה שרירותית, אלא מנהל תקציב מוסדר לכל החודש. בזבז הכול על שוקולד מקס ברנר והגיע לשלושה בחודש ואין מה להגיש לחיילים? בעיה שלו. במילים אחרות: הנגד לומד מימון.
באופן דומה, יותר ויותר יחידות קרביות זוכות ל"אימוץ" של גופים מסחריים המעניקים להם סכום כסף מידי שנה לרווחת החיילים. החלוקה של סכום הכסף, המטרות שלו והמקום אליו הוא מגיע נקבע על ידי המפקדים. החלק המעניין הוא שכמו בכל דבר, יש "מאמצים" טובים יותר ו"מאמצים" טובים פחות, והמפקדים מבקשים להשיג את אלו שיהיו הנדיבים ביותר. הם יעשו פרזנטציה על הפעילות של היחידה (בכפוף לביטחון שדה, כמובן), הם ידברו על כמות החיילים הבודדים והם ינסו לגייס אליהם את הגופים האיכותיים ביותר. במילים אחרות: המפקדים לומדים שיווק. גם אם לא למדו תואר ראשון במנהל עסקים, הם מיישמים זאת בשטח היטב.
עולם העסקים הפנים את העובדה שמפקדים בדרגים הבכירים הם מנהלים איכותיים, ברמה של בוגרי תואר ראשון במנהל עסקים ומעלה, ומתוך כך נולדה התפיסה שמפקדי פלוגות ומפקדי גדודים המשתחררים נחטפים לשוק העבודה ונקלטים בדרגי ניהול בינוניים ומעלה. כך שאם אתם חולמים להיות מנהלים בכירים אולי הדרך עוברת באקדמיה, אבל היא בהחלט גם עוברת בבה"ד 1.
להמשך קריאה: