רישום הוא יסוד היצירה האמנותית בהיותו בעצם שלד ליצירה; זהו שרטוט או דימוי נטול צבע, אשר נעזר בהדמיית אור וצל לשם יצירת נפח. למעשה מהווה הרישום צורה בסיסית של ציור.
באופן מסורתי שימש ה
רישום
כטכניקה מקדימה למלאכת הציור עצמה, אך עם השנים רכש לעצמו מעמד והכרה עצמאיים כטכניקה אמנותית נפרדת.
רישום הוא למעשה היצירה הפשוטה והאינטואיטיבית ביותר. כל אדם בעל נטיות אמנותיות כלשהן מוצא עצמו עוסק בה לא פעם אפילו מבלי משים; בהרצאה משעממת בכיתה, מתוך הסטודנטים שמצויידים בדף ועט כדי לסכם את הדברים, תמיד יימצא אחוז מהותי של אלו שאינם עסוקים כלל בתמלול התכנים הלימודיים, אלא שקועים בהנאה בחלופה נחמדה-הרבה-יותר: שירבוט על הדף. רישום הוא פעולת האמנות הבסיסית ביותר, ועדות לכך היא העובדה כי ניתן לחזות בו בציורי המערות של האדם הקדמון, וכשלב התפתחותי אצל כל ילד. זהו המדיום היצירתי האנושי הראשוני.
רישום הוא מלאכת ההפשטה; האובייקט מעוקר ממאפייניו החומריים והמציאותיים לכדי המחשתם בצורה הפרימיטיבית ביותר - באמצעות קווי עזר ומתאר. הוא נבדל מהציור בפשטותו; בעוד הציור נובע מהעולם הצבעוני, הרישום מתעלם ממנו לטובת הפשטתה של היצירה ליסודות הבסיסיים ביותר שלה.
הטכניקה הקלאסית ביותר ברישום היא על נייר באמצעות עפרון, אך ניתן להחליפו גם בעט, דיו, פחם, פסטל, חרט, טוש או מכחול. טכניקות מגוונות יותר יכולות לכלול למעשה כל דבר שיפגיש מצע עם כלי אשר ישאיר בו סימן יצירתי מופשט או ריאליסטי. המשותף לכולם הוא העדר השימוש בצבעוניות ונפח תלת מימדי. כיום נפוץ מאוד גם השימוש במחשב לצורך הרישום; במובן זה חורג המעשה האמנותי מכוונת היסוד שלו, משום שחדלה בו האינטראקציה עם מצע כלשהו, נפסקת פעולת החיכוך עם פני השטח, והתוצר הוא מערך נתונים מתמטיים-בינאריים. אלו שבים ומתחברים אל החומר רק כאשר אותו רישום ממוחשב מודפס, וחוזר לצורתו המקורית והגשמית.
בין אמני הרישום הגדולים ניתן למנות מהחשובים בציירים לאורך ההיסטוריה, מתקופת הרנסנס את דה וינצ'י, רפאל ומיכאלאנג'לו, מעידן הבארוק את רובנס ורמברנדט, את אונורה פרגונאר וג'ובאני באטיסטה טיפולו בעידן הרוקוקו, ואן גוך האימפרסיוניסט, טולוז לוטרק בסגנון אר-נובו, פול סזאן המודרניסט, ובמאה ה-20 אגון שילה, מאוריץ אשר, פבלו פיקסו ורבים נוספים.
מכיוון שמלאכת הרישום היא כאמור באופן מסורתי הקדמהלמלאכת הציור
,בלימודי אמנות
היא מקובלת כבסיס הכרחי בתהליך ההכשרה, ונלמדת כאחד ממקצועות היסוד הנדרשים מכל יוצר. על צייר לדעת לרשום באותו אופן בו הכרחי למלחין לדעת לקרוא ולכתוב תווים. זהו אחד מהכלים הראשוניים ביותר ביצירה לכל אמן, החל מצייר חובב והלאה. אם כן, רישום הוא הביטוי האמנותי היסודי, הפשטני והאינטואיטיבי ביותר, לכןהשכלה מקצועית
ותרגול שלו הוא אחד הנושאים ההכרחיים לכל לימוד שהוא בתחום האמנות הפלסטית לכל סוגיה. בעצם כל בעל שמץ יכולת יצירתית "חוטא" באותו כלי אשר קיים אצל כל אחד, לכן השאיפה המתבקשת היא לשכלל אותו מקצועית.
להמשך קריאה: