הבחינה הפסיכומטרית קיימת מאז שנת 1981. עפ"י המרכז הארצי לבחינות והערכה, הגוף המרכז את הטיפול בבחינות הקבלה של מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה, מטרת הבחינה הפסיכומטרית היא דרוג המועמדים לקבלה ללימודים אקדמיים על סולם הערכה אחיד לפיו ניתן לחזות את סיכויי ההצלחה בלימודים האקדמיים עצמם.
במהלך השנים הפכה הבחינה הפסיכומטרית לתנאי הכרחי לקבלה ללימודים בכמות הולכת וגדלה של מסגרות אקדמיות: אוניברסיטאות, מכללות, מדרשות וסמינרים - כולם דורשים ציון פסיכומטרי. לאור הכמויות המתגברות של מבקשים לרכוש השכלה אקדמית, הפכה הבחינה בהדרגה למעין "תחנת- חובה" בה עוברים עשרות אלפי צעירים בכל שנה. הבחינה הפסיכומטרית עצמה הייתה ועודנה שנויה במחלוקת ציבורית באופן תדיר.
במהלך קיומה הופנו טענות רבות כנגד הבחינה הפסיכומטרית. אחת הטענות הנפוצות הייתה כי הבחינה יוצרת אפליה ממנה סובלות אוכלוסיות שונות בהן נשים, בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך, נבחנים שאינם דוברי עברית ועוד. ראיה המשמשת את המצדדים בטענה זו היא כי אוכלוסיות אלו משיגות ציונים פסיכומטריים נמוכים יותר באופן מובהק סטטיסטית ובכדי למנוע את האפליה הזו יש לבטל את הבחינה הפסיכומטרית.
מאידך, טוען המרכז הארצי כי הבחינה הפסיכומטרית לא יוצרת את אי-השוויון אלא רק משקפת אותו, וכי ביטול הבחינה לא יטפל בבעיה אלא רק יטאטא אותה אל מתחת לשטיח הציבורי. טיפול באוכלוסיות טעונות טיפוח צריך להתבצע באמצעות שיפור מצבם ולא ע"י שינוי המדדים לפיהם הן נמדדות. כדי שתוכל לשקף גם את יכולותיהם של דוברי שפות זרות, הבחינה הפסיכומטרית נערכת גם בשפות ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ובנוסח משולב הכולל עברית ואנגלית ומיועד למי ששפת האם שלו אינה עברית אך הוא שולט בעברית או אנגלית יותר טוב מאשר בשפת האם שלו.
טענה נוספת היא כי קיימים גורמים נוספים העשויים להשפיע על סיכויי ההצלחה של מועמד ללימודים אקדמיים בלימודיו אותם אין יכולה הבחינה הפסיכומטרית לשקף באופן ישיר, לדוגמא - מוטיבציה, התמדה, תנאים סביבתיים נוחים ללימודים ועוד, לכן הבחינה לא משקפת במדויק את סיכויים של הנבחנים להצליח בלימודים אקדמיים. המרכז הארצי מכיר בכך שהבחינה הפסיכומטרית אינה מתייחסת לכלל הגורמים המשפיעים על הצלחת מועמד בלימודים אקדמיים ולפיכך מציג מחקרים המראים כי יכולת הניבוי הצלחתו הלימודית של הציון הפסיכומטרי בשילוב ציוני בחינות הבגרות של מועמד היא הטובה ביותר מבין אמצעי המיון הקיימים.
מדי פעם בפעם נערכים ניסיונות חקיקתיים לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, עד עתה ניסיונות אלו לא יצאו אל הפועל או כשלו והסבו יותר נזק מאשר תועלת. במסגרת אחד הניסיונות הללו בוטלה חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי הכרחי לקבלה ללימודים אקדמיים בשנת הלימודים תשס"ב ביוזמתה של שרת החינוך דאז לימור לבנת. הקבלה למוסדות האקדמיים בשנה זו הייתה אפשרית גם על בסיס ציוני בגרות בלבד לכל מסלולי הלימודים ובכל האוניברסיטאות. מטרתה המוצהרת של יוזמה חקיקתית זו הייתה לאפשר קבלה למוסדות אקדמיים באופן הנותן ייצוג שוויוני יותר לכלל הפלחים של אוכלוסיית המדינה, אך מחקרים שנערכו במהלך שנה זו הראו כי התוצאה אותה השיגה הייתה הפוכה מהרצוי והיוזמה בוטלה אחרי שנת לימודים אחת בלבד.
נראה כי עם כל ההשגות הכרוכות בכך, נכון לעתה הבחינה הפסיכומטרית מהווה הכלי היעיל וההוגן ביותר בתהליך קבלת מועמדים ללימודים גבוהים במדינת ישראל. זהו לא כלי מושלם- ממש לא, אבל הוא הפתרון הכי טוב שקיים בינתיים.
יש נבחנים הבוחרים להתכונן לבחינה באופן עצמאי באמצעות חומרי ההכנה של המרכז הארצי או חומרי לימוד שמציעים מכוני ההכנה השונים. היתרונות העיקריים של הכנה עצמאית לבחינה הם חיסכון העלות של קורס ההכנה לבחינה והתאמתה של צורת הכנה זו לנבחנים שמגבלות לוח הזמנים שלהם לא מאפשרות להם להשתתף בקורס הכנה.
הכנה במסגרת קורס נותנת תרגול ותמיכה בהבניית תהליכי פתרון שבדרך-כלל עדיפים על אלו שיכול המתכונן לבחינה להשיג בכוחות עצמו.
להמשך קריאה: