טניס הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים בארץ ובעולם, ספורט אולימפי הנערך במסגרת תחרותית כבר קרוב ל-150 שנה. המשחק כבש לעצמו מקום בלב הקהל הרחב לאחר שהתבסס קודם לכן בחצרות המלוכה והאצולה של אירופה. באופן מסורתי נהוג היה לשחק אותו בתלבושת לבנה, וכך השתרש כינויוו "הספורט הלבן". כיום הענף ממוסד בינלאומית במסגרת של טורנירים לגברים, נשים וזוגות הנערכים במחזוריות קבועה, מעניקים לזוכים בהם פרסי ענק כספיים ומדרגים את משתתפיהם על פי טבלה עולמית דינמית. משמעות עלייה באותו דירוג היא יוקרה מקצועית וזכיות נדיבות הזורמות לכיסי אותם שחקנים בכירים.
טניס בישראל
בארץ נפתחו מגרשי הטניס הראשונים בתל אביב כבר לפני כמעט מאה שנים, ומאז קנה לעצמו הענף אחיזה אצל רבים; כיום פועלות כ-120 אגודות רשומות, רוב ישובי הארץ מצויידים במגרשים פעילים, ובתוכם 14 מרכזי טניס גדולים המשרתים בפריסה רחבה את כל מי שמעוניין להתפתח כספורטאי תחרותי בענף, או פשוט לעסוק בו כחובבן לשיפור הכושר. מספר השחקנים התחרותיים בארץ נאמד ב-5000, ומלבדם משחקים טניס בצורה סדירה כמה עשרות אלפים כחברי מועדונים, אחרים נוספים שאינם משתייכים לאגודות מסודרות, ועוד כ-70,000 ילדים ובני נוער המשתתפים בחוגים.
הספורטאי שהעלה את הטניס הישראלי לדרגת מקצוענות עולמית היה שלמה גליקשטיין בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה, ומאז הצליחו לא מעט שחקנים מקומיים להתברג במיקומים מכובדים בדירוג העולמי, להנחיל הישגים מרשימים לספורט הישראלי ולצבור פרסים נאים בטורנירים הבינלאומיים.
אתגר הטניס
למרות שלעתים משחקים טניס בזוגות, הוא ביסודו ספורט אישי. החוקה אינה מגדירה את זמן המשחק, וההתמודדות יכולה להתקיים לעתים משך שעות, לאתגר ולבחון את חוסנו הפיזי והנפשי של השחקן. משום כך תובע הטניס חוסן אישי רב, לרשות השחקן לא עומדת תמיכה של קבוצה אלא רק מצד מאמנו; על כן חשיבותו הרבה של מאמן הטניס, המשמש לפעמים לשחקן לא רק מנחה מקצועי, אלא גם כמעודד, קבוצת תמיכה, פסיכולוג ויועץ, והשפעתו על בן טיפוחיו היא דרמטית ומכרעת.
אותם קשר ואתגר ייחודיים יכולים להפוך למנוף ותועלת רבת משמעות, ומשמשים בשל כך גם למטרות חינוכיות אצל ילדים, תוך שהם מנחילים להם ערכי משמעת, הצטיינות והעצמה אישית. במסגרת המועדונים בארץ מתקיימות תכניות לילדים בסיכון, בעלי אתגרים התפתחותיים והתנהגותיים, ילדים אוטיסטים, בעלי הפרעות קשב וריכוז הלומדים במסגרות חינוך מיוחד. כל אלו מסתייעים בענף הטניס כדי לתעל את מרצם לאפיקים התורמים לתחושת הערך והמשמעת העצמית שלהם, וכך משפרים את איכות חייהם הכללית ויכולתם לקיים דיאלוג חברתי, ספורטיבי וחיובי.
לימודי מאמני ומדריכי טניס
קורס מאמני טניס כולל לימודים עיוניים, ענפיים, וגם כמובן חלק מעשי. החלק העיוני כולל לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה, תורת האימון, אימון ילדים, פציעות ספורט ועזרה ראשונה, תורת התנועה, פסיכולוגיה של הספורט, תזונה לספורטאים ואימון התנגדות. הלימודים הענפיים כוללים את לימודי תורת הענף והמיומנות האישית, והחלק המעשי כולל התנסות באימון במסגרות תחרותיות. לאחר הקורס ניתן להתברג ולאמן במסגרות מגונות, החל מאימון ילדים ושחקנים מתחילים ועד לשחקנים בוגרים המשחקים באופן תחרותי ומקצועני.
מרכזי הטניס הראשיים בארץ נמצאים בעכו, אשקלון, טבריה, תל אביב, באר שבע, רמת השרון, יפו, ירושלים, וקריית שמונה, ועל כן מומלץ לבוגרי לימודי ההכשרה בענף לוודא שסיכוייהם לעסוק בו מקצועית מרוכזים בעיקר במקומות אלה.